ב'
יראות
זכו עם ענני שמיא וכו' רוכב על החמור.
כי בראש מקוה ירש ב' היראות הנ"ל: א' 'דסגידנא קמיה', שהוא סוד 'אכן נודע הדבר', סוד 'ורוכב על החמור', ודומה לדברי חז"ל יזכיר לו יום המיתה, ונבחן ללא זכו, מפני שהיראה הזו היא שלא יפסיד חייו, והוא סוד 'עני ורוכב על החמור'. ב' הוא מפני רוממותו וגדלותו, והיינו 'מקמיה דיקר אורייתא', המתפרשת עם ענני שמיא בסוד 'עַיִר בן אתונות' (זכריה ט, ט), שזה סוד 'זכו עם ענני שמיא'.