תוכן

א' יתרו תש"ד ירושלים
ע"פ "יקריב אותו לרצונו" [ויקרא א' ג'] דרשו חז"ל [ראש השנה ו' ע"א]. "הא כיצד? כופין אותו, עד שיאמר רוצה אני." וכן יל"ה מה שאנו מתפללים - "יהי רצון", הלא יותר משהעגל רוצה לינק הפרה רוצה להניק, א"כ בשביל מה אנו צריכים להתפלל - "יהי רצון" למעלה?
הנה ידוע, בכדי להמשיך שפע מלמעלה צריכים להקדים אתערותא דלתתא, ומשום זה אנו מתפללים - יה"ר למעלה ויל"ה: בשביל מה צריכים אתערותא דלתתא? ז"א שאנחנו צריכים לעורר שיהיה רצון למעלה בכדי להשפיע למטה שעוד לא מספיק בזה שיש לנו רצון, אלא שצריך להיות רצון טוב גם מצד המשפיע. ואע"ג שיש למעלה רצון כללי להיטיב לנבראיו, מ"מ הוא מחכה לרצון שלנו שיעורר את הרצון שלו. היינו שאם אין ביכלתנו לעורר את הרצון שלו, זהו סימן שהרצון מצד המקבל אינו עדיין בשלימות, לכן דוקא עי"ז שאנו מתפללים יה"ר למעלה, מתרקם הרצון שלנו שיהיה רצון אמיתי, שיהיה כלי ראוי ומוכשר לקבלת השפע.
ויחד עם זה אנו צריכים לומר, שכל המעשים שלנו, בין הרעים ובין הטובים, נמשכים כולם מלמעלה (שזה ענין השגחה פרטית), שהכל עושה הקב"ה. ויחד עם זה יש להצטער על המעשים הרעים, אע"פ שגם זה נמשך מלמעלה, והשכל מחייב שאסור להצטער, אלא להצדיק את הדין שמגיעים לנו המעשים הרעים, מ"מ להיפך אנו מוכרחים להצטער, מטעם שלא ניתן לנו לעשות מעשים טובים, ובטח שזהו מטעם עונש, היינו שאין אנו ראויים (אם הכל בהשגחה, מה שייך לומר שאין אנו ראויים, כיון שאין שום מעשה למטה!?) לשמש את המלך, ובשביל זה נותנים לנו מחשבות ורצונות רעים שזה מרחק אותנו מעבודת השי"ת, שאין אנו כדאים לשרת אותו. לכן באה ע"ז תפילה שזה מקום תיקון שנהיה ראויים ומוכשרים לקבל את עבודת המלך.
ובזה יתבאר לנו, איך שייכת תפילה על איזו צרה ח"ו, הלא בטח שהצרה באה מטעם עונש, וענין עונשים בטח הם תיקונים, כי יש כלל ש"העונש הוא תיקון", אם כן איך מתפללים שה' יבטל את התיקונים שלנו. כדרז"ל (מגילה ז' ע"ב) על פסוק: "ונקלה אחיך לעיניך" - "כיון שלקה אחיך הוא." אלא שצריכים לדעת, שהתפילה מתקנת את האדם עוד יותר מעונשים, ומשום זה כשמגלים תפילה במקום העונש, אז מסירים את היסורים, ונותנים את התפילה במקומה שתתקן את הגוף. וז"ע מה שארז"ל "זכה ע"י תורה, לא זכה ע"י יסורים". וצריכים לדעת שדרך תורה היא דרך יותר צלחה, ומביאה יותר רווחים מדרך יסורים, מטעם שהכלים שיהיו ראויים לקבל את האור העליון נרחבים יותר, שבסגולתם יכולים לזכות לדביקות בו ית'.
וזה ענין "כופין אותו עד שיאמר רוצה אני", היינו, שהשי"ת אומר: רוצה אני במעשי התחתונים.
וענין תפילה הוא משרז"ל: "נתאווה הקב"ה לתפילתן של צדיקים", שע"י התפילה מכשירים את הכלים, שהשי"ת יכול אח"כ להשפיע את השפע, משום שיש כלי מוכשר לקבל את השפע.