יעקב ורחל - אעבדך שבע שנים
... מה שכתוב, ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה. ושואל. מה היה דעתו של יעקב, שלא אמר עשרה חדשים או שנה אחת, אלא שבע שנים למה. ומשיב, אלא יעקב עשה בחכמה, כדי שלא יאמרו הבריות, שבשביל התשוקה ביפיה של רחל עשה זה, אלא שידעו שעשה בחכמה, כי הלבנה, שהיא הנוקבא דז"א, בת שבע שנים היא, כלומר, שצריכה להבנות בשבע ספירות חג"ת נהי"מ, וכל שבע שנים העליונים, דהיינו חג"ת נהי"מ מבינה, נחו על יעקב, מטרם שנשא את רחל, כדי לשבת אצלה כראוי. דהיינו להשפיע לה מס"ז דבינה לז"ס שלה. כי יעקב לקח כולם מתחילה, מבינה, ואח"כ בא אליה, כדי להמצא, הוא בבחינת ז"א שהוא שמים, והיא בבחינת נוקבא דז"א, שהיא ארץ.