יחוד מחשבה קול דבור
סוד היחוד דמחשבה קול דבור, מחשבה, היא מוחין דגדלות של הבינה, קול הוא ז"א בגדלות. דבור הוא הנוקבא בגדלות, כלומר, בעת שהזו"ן מקבלים המחשבה, שה"ס מוחין דגדלות, נעשה זווג ביניהם בסוד קול ודיבור. וכמו באדם הגשמי, אין מחשבתו ניכרת מטרם שנתלבשה בקול ודבור, וגם לא בקול, אלא רק בהדבור, כן כאן אין הארת החכמה מתגלית לא במחשבה שהיא בינה, ולא בקול שהוא ז"א, אלא רק בהדבור שה"ס הנוקבא דז"א. באופן שעיקר אצילת המוחין לכל פרטיהם יוצאת בהמחשבה, שהיא הבינה, והמחשבה עם כל אשר בה מתלבשת בהקול, שהוא ז"א, ומהקול מושפעים כולם להדיבור. וכל מה שהיה במחשבה מתגלה ע"י הדיבור. וז"ש לא אתגליין עד דמלה מילה לון, שאינם מתגלים עד שהנוקבא מגלה אותם.