תוכן

ויגש אליו יהודה וכו'. ר' אלעזר פתח כי אתה אבינו. כי אברהם לא ידענו, וישראל לא יכירנו, אתה ה' אבינו גואלנו מעולם שמך. ובהסולם, אתה אבינו, אתה היינו המלכות, פירושו אתה שורשינו, שמלכות נקראת אתה הוא שורשינו.
אברהם לא ידענו. כי אעפ"י שבו קיום העולם, שה"ס החסד, שכתוב עולם חסד יבנה, לא השתדל עלינו כמו שהשתדל על ישמעאל, שאמר "לו ישמעאל יחיה לפניך". וישראל לא יכירנו וכו', גואלנו מעולם הוא שמך. כי המלכות נק' גואל, כן היא נקראת המלאך הגואל. וזהו גואלנו מעולם שמך.
למדנו שאין מפסיקים בין גאולה לתפילה. ובין תפילה של יד לתפילה של ראש.
יהודה נק' מלכות תפילה, יוסף נק' יסוד, שהוא המשפיע. לכן נק' גואל ולכן אין מפסיקים בין גאולה לתפילה, אלא צריכים ליחדן. תפילה של יד, נק' מלכות, ותפילה של ראש, הנק' המשפיע, שאין מפסיקים, וצריכים לעשות את היחוד.