בתחלה תתבודד לבדך ותתודה אם אינו יום שנופלים על אפים. ואח"כ תאמר הפסוק הזה: ליראה את השם הנכבד והנורא את ה' אלקיך (דברים כח, נח).
א) אז תתחיל לשים לבך לחשוב רוממות של א"ס ב"ה, שהוא מרומם מן הכל ושלם בכל שלימות, שאינו צריך כלל לבריותיו.
ותתבונן שהוא עומד ומשגיח משם עליך, כי הוא תמיד בכל מקום.
ותחשוב כאלו כביכול היית יכול לראות הדרת כבודו עומד עליך אע"פ שאי אפשר לשום נברא לראות אותו, רק כך תחשוב להמשיך עליך יראה ובשת.
ב) אז תכוין כי כמו שאתה מכוון ברוממותו, כך הוא מקרב אותך להאיר לך2.
אז תכוין בסוד הכתר העליון להעביר החשך שגרם אדה"ר, ושדרך הפרגוד תהיה מאירה יו"ד עליונה של א'.
אז תבוש מלפני רוממותו ית"ש ולא תרים פניך כלל, אלא תסגור עיניך ותכוין להמשיך יותר הארתו.
אז תזכור חטאיך בלבך ותבוש ממנו.
ג) אז תכוין שתתעורר השכינה שבה עילת העילת מוריד יחודו, והיא תשלוט בשליטה גדולה.
ואז תכוין מיד שבסוד זה עולים כל העולמות ונחשבים כולם למלכות א"ס ב"ה.
ד) אז תכוין בשם אדנ"י, שהוא במלכות, ומורה אדנותו ית'. ובסוד
זה עומד כל ענין זיו, שהוא סוד הספירות כידוע [3כמבואר בפירוש המאמר, וז"ס: אדון יחיד מושל בכולם].
ה) אז תכוין להאיר סוד התורה, שהיא המשך כל המאורות לבחינת העבודה השייכת אל הנשמות ויהיה לך שייכות למעלה.
ו) אז תכוין בשם יִהְוָ"ה, ותכוין תש"ך אורות ביסוד, בסוד ח"י שנעשה ע"ב, ואח"כ תש"ך. שבהם יורדים ח"י החיים מא"ס ב"ה על ידי שני אורות מעתיק יומין. ותכוין באלה השני אורות שהם סוד היראה; אהיה אהיה, ובוטשים זה בזה ונעשים ד' בטישות שהם ד' אותיות אדנ"י.
ז) אז תכוין אהיה אשר אהיה אדני, ותכוין שבח"ס נכללים כל אלה הדברים. והיראה והחכמה בוטשים זה בזה, ויוצא משם יִהְוָ"ה בסוד הידיעה הברורה.
ותכוין שהוא שם בכח לבד. אחר כך תרד משם לת"ת דז"א ששם
שם יהו"ה, ותכוין לעשות מאהי"ה אשר אהי"ה אדנ"י - יראה,
בסוד חותם הקצוות כזה; אהיה אהיה
אשר
אדני
ויעשו ניקוד יראה לשם הויה בפועל יִהְוָ"ה.
ותכוין שהנקודות עולים מ"ו, כמנין אהי"ה אהי"ה וד' אותיות אדנ"י, בסוד אדנ"י בם. ואז יעשו יראת ה' בסמיכות אל השם.
ח) אז תכוין במלת ליראה שבפסוק, שהנקודות יעשו תרי"א אורות, והיינו כי עתה יהיה נכלל כאן סוד התורה.
ותכוין שהשם עצמו הוא סוד אנכי ולא יהיה לך, ונשארים תרי"א בנקודות.
אז תכוין שאנכי הוא י"ה, ולא יהיה לך הוא ו"ה, אח"כ מתחלפים בסוד שמי וזכרי ונשלם תרי"ג.
ט) אז תכוין שתרי"ג הוא סוד הגוף, וב' מתעלים בסוד נ"ר, בסוד אברהם ויצחק, ובסוד תרץ משיחין. וזה בסוד נשמותיהם של ישראל. ובסוד זה יהיה לך בית כניסה למעלה.
אז תכוין שאלה התרי"ג עושים תרי"ג דיוקנאות בנוק'.
ותכוין ששרש נשמותיהם של ישראל בז"א הוא בסוד מ"ה, ותכוין בסוד יעקב מלבר משה מלגו. ובסוד זה תעשה התרי"ג בסוד אדם, וזה אדם היושב על הכסא. ותכוין שעיקר הוא בסוד יעקב.
י) אז תכוין לחלק התרי"ג דיוקנאות אלו בסוד שנא"ן.
אז תכוין במלת את של הפסוק שהוא כמנין שנא"ן.
יא) ... אז תכוין להכניס נשמתך בא' מן הדיוקנאות לפי מה שהוא ...
אז תכוין שמתחיל האור לשרות על הנ"ר.
אח"כ תכוין לתת ישוב לנשמתך, ותכוין ח"י ותש"ב, ותכוין: שב ביראת ה'.
יב) אח"כ תכוין לעשות הבתים של הידיעות.
אז תכוין שיורד חי החיים ויאיר האור על הנ"ר.
ותכוין שישלוט מ"ה בסוד משה ויאירו הידיעות.
ותכוין במלת הש"ם [שבפסוק ליראה את השם] שהוא מש"ה, בסוד בכל ביתי נאמן הוא [בסוד אלה הבחינות]. ואז תכלול נר"נ שלך בהכנעה גדולה, ויאיר בך אור הא"ס ב"ה.
יג) ואז תכוין באור הזה לתקן כל השם ב"ה בסוד כבוד ומורא. והיינו י"ה בכבוד, ותכוין יוו"י. ו"ה במורא.
ותכוין ג' ע"ב.
ועוד תכוין א'.
יד) ואז תכוין לכלול כל השם בסוד א' יוי, בסוד היחוד העליון, ותחבר ראש וסוף ואמצע, בסוד אני ראשון וכו', ויו"ד עליונה של א' תשלוט ותאיר.
טו) אז תכוין אֻתָ לצרף כל התורה בא"ת ב"ש, ותמשיך עליך היראה והבשת פנים להיות תמיד על פניך.
ותכוין בניקוד שם זה שהוא מ"ו בניקוד יראה.
ואז תכוין להוציא מזה גילוי היחוד מה שמגיע לעת ההוא, בסוד יאהלוההי"ם. וזהו ה' אלקיך דא אתקיים כל עלמא. יראה אתפרש לתלת סטרין, תרין מנייהו לית בהו עקרא כדקא יאות, וחד עקרא דיראה. אית בר נש דדחיל מקב"ה בגין דייחון בנוהי ולא ימותון, או דחיל מעונשא דגופיה או דממוניה. ועל דא דחיל ליה תדיר. אשתכח יראה דאיהו דחיל לקב"ה לא שוי לעקרא. אית בר נש דדחיל מן קב"ה בגין דדחיל מעונשא דההוא עלמא ועונשא דגיהנם. תרין אלין לאו עיקרא דיראה אינון ושרשה דיליה. יראה דאיהי עקרא, למדחל ב"נ למאריה בגין דאיהו רב ושליט עקרא ושרשא דכל עלמן. וכלא קמיה כלא חשיבין. כמה דאתמר וכל דיירי ארעא כלא חשיבין,
ולשואה רעותיה בההוא אתר דאקרי יראה.
1בכת"י מנטובה נוסח הכותרת הוא: זה סוד היחוד בקיצור.
2 זה לשונו באדיר במרום עמ' שי"ט; הירא יראת הרוממות הוא גורם לו קורבה והתדבקות בנעלם ממנו כו', וזהו פרי יראת הרוממות שיראים בני אדם - שהם גורמים הקורבה למאורות העליונים ותחתונים. והם עצמם מקרבים אליהם המאורות שהם שרשם, ומשיגים בהם השגה גדולה.
3 המוסגר הוא הוספה בכת"י מנטובה.