תוכן

אל הנז"ל א) צָבָאָוָתָ, צבא אות י', צבא ג"פ א"ל שהם מגן. י' עם צבא, הם ק"ג, ע"ג ויהו"ה וד' אותיותיו, השם הזה של ד' אותיות בגבורה. צבאות הוא היסוד, מושך ששה יודי"ן מן ס"ג, ויהו"ה (דע"ב) והם ו"ק. עוד היסוד עולה דרך קו אמצעי, ומושך מן הימין מוח אחד מלוי יודי"ן מ"ו. ומן השמאל מוח ב', אלהי. מ"ו ואלה"י הם צ"ב בפנים דאריך, ע"ג וי"ט שהוא מלוי הוי"ה דמ"ה הרי הם צ"ב, מימין צ"ב, ומשמאל צ"ב. גם יכוין שהיסוד לוקח מן בינה כ"ב אותיות, בסוד אור ישר. והיסוד נותן אל המלכות ת' שהיא לוקחתם למפרע בסוד תשר"ק. וזהו א' ות' שיש בשם צבאות. גם בשם צבאות נרשם אותיות ת"ו דאיהו תמים דעות כנזכר באדרת נשא במוחא דעתיקא ע"ש, ת"ו בגימטריא שצ"ב, וח' אותיות שם יאהדונה"י והוא"ו הם ו' אותיות אהדונ"ה, שהוא היסוד העומד בין שתי היודי"ן. היסוד הוא צבאות, והוא משלים עם הנצח שהוא צבאות אחד, ועם ההוד צבאות אחד, באופן שעולים ת"ק ות"ק, והם ג' אלפים משל. ויהי שירו חמשה ואלף (מלכים א' ה') שהם ה' אותיות צבאות והאלף חשבונו ת"ק ות"ק כנזכר (לעיל ביחוד ס') ויכוין למשוך מן צבאות שהוא תק"ה, ולכוין בו שכלו נקוד בקמ"ץ עם כללות האחד החסר כנז"ל, וכללות הה' אותיות, לשם אבגית"ץ העולה תק"ו. ויכוין כי הנקוד עולה יב"ק כמנין אל"ף עם הכולל כזה: אֶבֶגֶיֹתַץַ. הנקוד הוא קי"ב, שהוא הוי"ה אלהי"ם, ית"ץ הוא ת"ק כמנין צבאות. וה' בה' אותיות מן צבאות. הוא מן אב"ג הוא ה' ואלף. ויאמר פסוק יהו"ה חפץ למען 'צדקו 'יגדיל 'תורה ויאדיר (ישעיה מ"ב) ר"ת ית"ץ יו"ד ה"י וא"ו ה"י. יאהדונה"י. יו"ד ה"י וי"ו ה"י. מלויו הוא מ"ו. אלה"י מ"ו. יו"ד ה"א וא"ו ה"א, מלויו הוא י"ט עם ע"ג צ"ב. ג' אהי"ה, א' דיודי"ן וא' דאלפי"ן וא' דההי"ן. בכל יום להתבודד חצי שעה, לחשוב באהבת השי"ת. ובפרט ביום א' בשבוע. ביום ב' יראה. ביום ג' תורה באהבה ויראה. וכן ביום א' כונת הלב. ביום ב' דבור. ביום ג' מעשה. להתרחק מן הכעס. ובפרט מאנשי הבית. להתרחק מן השבועה תכלית הריחוק. להזהר בתפילין כראוי. בקור חולים. מזוזה. להזהיר לבני ביתו על שמירת שבת כראוי בע"ש. וכל מי שיש בידו למחות ואינו מוחה הוא נתפש וכו' (שבת נ"ד). על הזכירה אותו השם שכתבנו לעיל, ויכוין בו בבקר בכל יום. ובשבת במוסף כשאומר איה מקום כבודו להעריצו. ראה נא בענינו, ר"ת נר"ב.