תוכן

ח) ונחזור אל הענין, כי הנה ג' אהי"ה שבג' מיני המלויים כנזכר, הם בגימטריא תנ"ה, וז"ס לכל תכל"ה ראיתי קץ. וכן ר"ת של 'לא 'תצא 'כצאת 'העבדים, הוא תכל"ה, שהוא בגי' תנ"ה. והנה תנ"ה הוא שם אחד משם בן ע"ב דויסע ויבא ויט. והוא סוד חרב גלית הפלישתי שלקחה דוד, ואמר, אין כמוה תנ"ה לי. והענין הוא, כי כשהשם הזה הוא בתגבורת הדינים, אין כמוהו כ"כ חזק, ולזה אמר דוד המלך ע"ה תנ"ה עון על עונם, (תהלים ס"ט) והנה מה שתכוין בזה השם הוא, כי הנה זה השם הוא בחי' הדינים העליונים שבאימא, ותכוין להורידם בה' תתאה של ההוי"ה הנזכר, אשר לא נתלבשה בשם אהי"ה, כמו שנתלבשו ג' אותיות אחרות כנז"ל, ועי"כ יתמתקו כל הדינים והגבורות שבה, כמו שהודעתיך כי אין הדינים מתמתקים אלא ע"י שרשם, והנה ביאור ופירוש השם של תנ"ה הנזכר הוא כך: כי אות ת' שבו, היא ד' יודי"ן, שהם סוד ת' עלמין דכסופין, שיש ברישא דא"א, כנודע שהם בחי' בינה. ואות נ', הוא חמשים שערי בינה. ואות ה' היא בז"א, כנודע דבינה אתפשטא עד הוד בז"א, והם ה' לבד חג"ת נ"ה, כי היסוד שהוא הששי, נכלל בת"ת, כי גוף וברית חשבינן חד כאמור. ונמצא כי ה' הם בז"א, והנה כל אלו הבחי' הם שרשי הדינים, ותכוין להורידם עד ה' תתאה, להמתיק דיניה כנזכר.