תוכן

א) אל הנז"ל 'אני 'אמרתי 'בחפזי 'כל 'האדם 'כוזב (תהלים קט"ז) ר"ת מ"ט, והוא הוי"ה בזו האופן יַוִדְ הָאְ וִאְוֵ הָהָ, וס"ת ק"ב, שהוא ג' מלויים דע"ב ס"ג מ"ה, שהם מ"ו ל"ז י"ט, תחבר מ"ט וק"ב, יעלו בגימטריא קנ"א שהוא אהי"ה דההי"ן, השם הוא ר"ת עצמם ובנקודיהם עצמם, אֲאָבְכָהָכֹ. ובס"ת תכוין כי ג' יודי"ן של אני' אמרתי' בחפזי', הוא שם יִהִוִהִ בניקוד חיריק, בנקודת היודי"ן עצמם, ועם ד' אותיותיה בגימטריא ל', גם ג' אותיות שבס"ת כל' האדם' כוזב' למ"ב, והם בגימטריא ע"ב כזה: יֹוַדהֵי'וַיֿוַהֵי'. והנקוד מהאותיות עצמם, והם בגי' ס"ח וחיים, שהוא אהי"ה הוי"ה אהי"ה. וצריך לצייר הג' יודי"ן בדמות סגולתא ע"ג השם היוצא ממנו כנז"ל, כזה: יֹוָדַ הַי' ויַֿוַ הַיַ'. ותשים רפ"א על כל יו"ד ויו"ד מהג' יודי"ן, שצורתם כעין סגולתא, ואלו הג' רפ"א הם סוד ג' קוים של אות בית, כזה ב. והניקוד של ההוי"ה הראשונה העולה מ"ט כנז"ל, יוצא מפסוק צדיק מט לפני רשע (משלי כ"ה).