תוכן

א) אל הנז"ל. 'הודו 'ליהו"ה 'בכנור (תהלים ל"ג) ר"ת ל"ז. והוא מלוי דהוי"ה דס"ג. 'בנבל 'עשור ר"ת ע"ב, 'זמרו 'לו ר"ת ל"ז. וס"ת הודו' ליהו"ה' בכנור' הוא רי"א. והוא אל"ף למ"ד יהו"ה, בנבל' עשור' זמרו' לו' ס"ת רמ"ב, והוא ד' הויו"ת ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן רל"ב. ותמשיך עליהם עשר אותיות דאהי"ה דיודי"ן. הוד"ו בגימטריא אהי"ה דיודי"ן. ותכוין להמשיכו אל ההוי"ה הנזכר אח"כ בפסוק. וזה מ"ש הודו לה', שהוא המשכת אהי"ה אל יהו"ה הנז"ל, כמנין ליהו"ה והכולל. הודו ליהו"ה, בגימטריא ע"ז, והוא אדנ"י עם י"ב אותיות המלוי. בכנור, בגימטריא רע"ח, והוא באופן זה: יו"ד פעמים ה"א, הם ק"ך. וא"ו פעמים ה"א, ע"ח. ועם ב' כוללים הרי ר'. ה"א פעמים וא"ו, הם ע"ח. הרי רע"ח. בנבל, בגימטריא פ"ד, שהם ג' כ"ח דע"ב ס"ג מ"ה. עשור, בגי' תקע"ו, והוא אחור דאהי"ה דיודי"ן תקמ"ד, וכ"ו אותיות שבהם הרי תק"ע, ועוד ו' אותיות המלוי של פנים דאהי"ה הרי תקע"ו. זמרו לו, בגימטריא רפ"ט. והם ע"ב רי"ו והכולל הם רפ"ט. השם מן תיבת בנב"ל בחלוף א"ת ב"ש והוא שֹטַשְךְ והוא בגימטריא י' הויו"ת דס"ג (א"ש ע"ה). הניקוד מן הודו לה' בכנור בנבל.