תוכן

ב) והענין הוא, כי אותה הקליפה הנקראת קליפת נוגה לפעמים היא לוקחת מאלו החמש ספירות דז"א, ואינו נשאר מהארתם לנוקביה, רק בחשבון חשמל שהוא סוד אור פנים שלה כנזכר. וכאשר האדם חוזר בתשובה, אז מה שהיה נקרא בתחלת קליפת נוגה, נקרא עתה אור נוגה, וחוזר אל הקדושה. גם ר"ת כל הפסוק הנזכר, הוא בגימטריא תקל"ג, והוא אלהי"ם במלוי יודי"ן ש', ומלוי מלויו ר'. נלע"ד חיים הכותב, שצ"ל כך, והאחוריים הפשוטים שלו הם ר', ומנין אותיות שבו הם ל"ג. והנה שם אלהי"ם הזה, הוא בנוקבא דז"א. וכונת זכו"ר תזכו"ר הוא, שתכוין שיעלו נה"י במקום חג"ת, ויעלו חג"ת במקום חב"ד. ונמצאים שיש עתה ב' בחי' של יסוד הנקרא זכר. וז"ל זכור תזכור, והענין הוא, כי אין עולה כל ספירה כלה, אלא שליש אחד בלבד שבכל ספירה היא העולה לבד, כדי שלא ישאר המקום ריקן ופנוי. ונמצא כי לא עלה כל היסוד, אבל נשאר קצתו למטה במקומו, וקצתו עלה למקום הת"ת, והרי הם שתי יסודות. ונודע כי מהארת ב' יסודות אלו, יצאה נוקבא דז"א הנקראת נפש, וע"י העון הנז"ל, נכנעה המלכות אשר היתה ראויה לצאת משם.