תוכן

י) ונחזור אל הענין, איך בחינת מים שהיא שם ס"ג, היא מתלבשת ברקיע שהיא הוי"ה דמ"ה. כי הנה כבר נתבאר, כי שם ס"ג היא באימא, ואותה א' שבשם ס"ג באות ואו שבו, היא הנמשכת באות א' שבאות וא"ו של שם מ"ה, והנה כאשר שם מ"ה הוא חסר א' זו, בגימטריא ד"ם, וכשיורד א' הנזכר מן וא"ו דס"ג כאן, נעשה אד"ם. ודע, כי א' זו סודה שם אהי"ה, כנזכר בתקונים, וכשתרבע שם אהי"ה כזה: א', א"ה, אה"י, אהי"ה, יהיו בגי' מ"ד. ונמצא, כי זו א', היא ד"ם, ושם מ"ה עצמו בלתי א' זו, היא ד"ם כנזכר, הרי הם שני פעמים ד"ם שהם בגימטריא פ"ח. והנה תכוין להוריד א' זו שהיא ד"ם כנזכר, בתוך וא"ו של מ"ה, שהיא סוד רביעית דם הנקרא נפש, ותכוין עתה להלביש ד"ם נפש זו בסוד רקיע. וטעם קריאתו רביעית דם הוא, לפי שהוא סוד מספר רבוע כנזכר. והנה תוריד שם זה של מ"ה הנעשה פ"ח כנזכר, ע"י זו האל"ף, ותורידהו עד היסוד שהוא שם שד"י העולה פ"ח בציור הנז"ל, ובזה נעשה בחי' רקיע, שהוא לבוש אל סוד הנפש לבדה, שהיא סוד רביעית ד"ם כנזכר.