תוכן

ט) הבחי' הג' היא רקיע, ותצייר שם שד"י ע"ד הנז"ל, שהוא עולה ע', ותוסיף ג"כ לחלק אות י' של שד"י לג' חלקים, שהם ג' קוצין שיש באות י'. והנה גוף היו"ד היא עשרה, וג' קוצין ג' ווי"ן, שהם י"ח, הרי הכל פ"ח. ופי' הענין הוא: כי אחר אשר נתלבשו ד' יודי"ן הראשונים בסוד מים, הנה עתה צריך להלבישם לבוש אחר יותר עב, כדי שיצא לאויר העולם, בסוד רקיע דאקרישו מייא, כנזכר בזוהר. (שם) ואמנם ענין הלבוש הזה, איננו רק אל בחינת הנפש לבד, כי הנה התנוק, אין בו נגלה רק בחי' נפש לבד בפועל, אך השאר הם בכח בלתי התלבשות, עד שיעסוק בתורה ובמצות כנודע, ולכן אין הכונה עתה, רק להלביש את הנפש לבדה, ולכן אנו ממשיכים משם ההוי"ה דמלוי אלפי"ן הנקרא מ"ה, (כזה: יוד הא ואו הא) שהוא בז"א עצמו. ולכן צריך שנודיעך סדר השמות תחלה, כי הנה בראשונה הוא שם ע"ב, ואח"כ ס"ג, ואח"כ מ"ה, ואלו הם ג' בחינות: אור, מים, רקיע, הנז"ל. וכבר ביארנו, כי היו"ד הראשונה של ע"ב, לא יכלה להתלבש כלל בשם ס"ג, רק ג' יודי"ן בלבד, ואח"כ שם ס"ג מתלבש בשם מ"ה, באופן זה: כי הנה היו"ד הראשונה של שם ס"ג, היא עצמה יו"ד א' של שם מ"ה, ואח"כ ב' היודי"ן האחרות שבשני הההי"ן דס"ג, נתהוו לשתי אלפי"ן של מ"ה. והענין הוא, כי צורת כל האלפי"ן, שיש מן הבינה ולמטה, כלם הם צורת יו"ד כזה, א והם ג' אותיות יו"ד של מלוי היודי"ן של שם ס"ג. הרי איך היודי"ן של מלוי הההי"ן שבשם ס"ג, הם עצמם צורת האלפי"ן של שם מ"ה. והנה הא' של וא"ו דס"ג, היא עצמה הא' של וא"ו דמ"ה.