תוכן

ב) ועתה אם תרצה, תכוין עתה כאן, היחוד שנבאר עתה למטה בעהי"ת שלאחר זה, ואח"כ תחזור כאן. ואם לא תרצה להאריך, תניח היחוד ההוא, ותשלים יחוד זה לבדו. וזה עניינו: תחזור לכוין עשרה הויו"ת הנז' ממש, במלואם ובנקודם. אבל אינך צריך לכוין הכונות הנז'. אבל תכוין זה בלבד, כי בכל הוי"ה יש עשר אותיות, ובהם עשרה נקודות, של שב"א קמ"ץ, שהם עשרה פעמים ל"ו, והם בגימטריא ש"ס. ואם תחבר עמהם עשרה אותיות של הוי"ה, יהיו ש"ע. ותכוין, כי הם ש"ע נהורין, דארכא דאנפוי דעתיקא, שהם ש"ע רבוא כנודע. ועי"ז הדעת נתארכו ג"כ פניו של ז"א, כנזכר באדרא, שהדעת אסהיד באנפוי דברא קדישא. ואח"כ תכוין בסוף כל העשרה הויו"ת, כי כל הוי"ה מאלו באותיותיה, הוא בגימטריא ע"ב במלוי יודי"ן, ועשרה פעמים ע"ב הם תש"ך. ויכוין שהם כמנין תש"ך צרופי תיבת בראשי"ת כנודע, וזהו היחוד שתוכל לחברו אם תרצה בתוך היחוד הנז"ל.