תוכן

א) והוא ג"כ להתיר הפה, שיוכל שישרה בפיו רוח המדבר. וצריך לעשותו ביום שבת בתפלת השחר, בעת שאומר החזן נשמת כל חי. תחלה תכוין בשם אטמו"ן. ותכוין שהוא בגימטריא שם ב"ן דההי"ן, כאשר נעשו אות ד' שני ווי"ן, ואות ה' ג' ווי"ן, ואז יהיו כלם י' אחת, וי"ז ויי"ן. ואמנם ב' ווי"ן שבאות ו"ו, הכל קריאה אחת, ושתיהם נחשבות לאחת, ונמצא שהם י"ו ווי"ן, וי' אחת, והם בגימטריא ק"ו, וכמנין אטמו"ן.