תוכן

א) פעם אחת נתכעסתי בביתי, והרימותי ידי על אשתי, והוסר ממני כח הדבור. וצוה אותי מורי ז"ל, לייחד זה קודם היחודים שארצה לעשות, וזהו, תכוין בשם מצפ"ץ, ותכוין בו, שהוא כולל כל י"ג תקוני דיקנא דעתיקא, וט' תקוני דיקנא דז"א, באופן זה: מ', ארבעה ראשונות. צ', מן הבינה ולמטה. פ', מן החסד ולמטה. צ', ט' תקוני דיקנא דז"א. ואח"כ תעשה היחודים שתרצה. ופי' זה, אעפ"י שנתבאר אצלינו בפירוש י"ג מדות של ויעבור, נבארהו בה בקצור. הנה מן הי"ג חוורתי דרישא דעתיקא שהם ג' הויו"ת, ארבעה נמשכים אחורי רישא, וארבעה כנגד פנים מצד הימין, וארבעה כנגד השמאל. והרי הם שתי הויו"ת, שהם שמנה אותיות, והם שמנה חוורתי דרישא, נמשכים דרך ב' צדדי הפנים דעתיקא, ותחלה יורדים דרך גלגלתא, עד שתי הפאות דרישא דעתיקא. ומאלו השתי הויו"ת יוצאים ב' שמות, של מצפ"ץ מצפ"ץ בא"ת ב"ש. אחד מימין, ואחד משמאל. ומהם נעשים ב' פאות הראש דעתיקא, וכל פאה בגימטריא אלהי"ם, והיא בחינת דשערי המלכות דגלגלתא כנודע. וכשהוא ביודי"ן, הוא בגימטריא ש', כמנין מצפ"ץ. ולפי שהוא בעתיקא, לכן אין נזכר בו אלהי"ם, רק מצפ"ץ שהוא תמורת ההוי"ה, ולא אלהי"ם ממש. ושם זה דמצפ"ץ, שהיא הפאה של הראש, מלכות שערי דרישא, ממנה משתלשלין כל י"ג תקוני דיקנא, וכולל כולם, באופן זה: כי הארבעה עילאין, הם בסוד מוחין, והם מ' דמצפ"ץ. ונשארים ט' תקונים, ונמנים מן הבינה ולמטה, והם צ' דמצפ"ץ. והטעם הוא, לפי שארבעה הראשונים הם בחי' כתר וחכמה, וכוללים רישא דעתיקא, שהיא כתר וחכמה בלבד, כנודע. ולכן יש להם יתור ומעלה, ונמנים בפני עצמם. ואחר כך הט' אחרונים, נמנים לבדם, והם מן הבינה ולמטה, ולהיות כי גם יש יתרון אל הבינה, מן השמנה תקונין שתחתיה, לכן חזר למנות השמנה תקונים אחרונים בפני עצמם, והם פ' דמצפ"ץ. ואח"כ צ' אחרונה, הם ט' תקוני דיקנא דז"א. ופעם אחרת שמעתי ממורי ז"ל, כי ארבעה ראשונים הנכללים במ' דמצפ"ץ, הם ג' בכתר, והם: אור צח, אור מצוחצח, אור קדמון, והרביעי הוא בחכמה.