תוכן

א) גם הוא אל הנז"ל, שֱדֱיֱ בחג"ת, הנקודות והטעמים הם סוד אור שֱדֱיֵ בנה"י, הנקודות הם סוד ק"ל, השדים הם במקום בינה, ונעשים מן מלוי אהיה, כמו שנכתוב למטה. אלף הי יוד הי, אלף הא יוד הא, הם סוד שד השמן. אלף הי יוד הי, אלף הה יוד הה, עם שני השמות הם שד"י. וז"ס 'בין 'שדי 'ילין, ר"ת: שב"י, ועם הב' שמות הם שד"י. אור אור, בגימטריא דת"י. ע"ב רי"ו בגי' רפ"ח. ועם יהו"ה, בגימטריא שד"י, זה השם נעשה כתר לשם אדנ"י, בשלשה מ"ב, היוצאים מן ע"ב ס"ג מ"ה, אשר מהם נבנה צרוף זה: א אד אדנ אדני, וזה הצרוף עם רפ"ח, עולה דת"י, וזהו באבהן חג"ת. ובנה"י, שם אדני נעשה ק"ל בשני דלתין וצירין, אשר אלו היו המחיצות המונעים האור העליון. וכל ציר עם הדלת, נעשה ש"ד, והרי שני שדים. ובהמשך הדעת בהם, נתרבה ונתגדל עד שפתח אלו הדלתות, ונמשך עד למטה. ומן קכ"ו נעשה ק"ל. א"כ אור אור וב' דלתות וב' פעמים ציר, הם תח"י נפשי. והנה נעשה זה, מן ע"ב ק"ל, וע"ב קד"ם, ועם הוי"ה דב"ן הוא ע"ת, ועם ארבעה אותיות ההוי"ה, הרי דעת. יהו"ה יר"ו ור"י.