תוכן

א) אל הנז"ל, 'תתן 'אמת 'ליעקב, (מיכה ז') ר"ת רי"ו רי"ו, שהם ששה פעמים ע"ב. וב' רי"ו אלו, הם מן ציור ההוי"ה, כי רי"ו האחד הוא מאותיות י"ה, וציורו הוא יר"ו, כזה יה י"ה. והב' הוא מאותיות ה"ו, ציורו רי"ו, כזה הו ה"ו. וס"ת הם תנ"ב, שהם עשרה הויו"ת דמ"ה, חמשה דחסדים, וחמשה דגבורות, וב' הכוללים. אמת הוא אהי"ה פעמים אהי"ה. וכן שבעה הויו"ת דס"ג. תתן הוא שני פעמים תכ"ה, והנה הוא שם אחד משם בן ע"ב, ויוצא מר"ת 'כל 'הנשמה 'תהלל. ועם הכולל, הוא סוד על מה תכ"ו, (ישעיה א') וזהו השם שהזכיר מרע"ה, ויאמר לרשע, למה תכ"ה רעך. (שמות ב') והוא סוד ב' האחוריים פשוטים דאלהי"ם בגימטריא ת', ועם כ"ו אותיות מלוי שיש בשניהם בהיותם מליאים, הרי תכ"ה (ע"ה). ונמצא כי תתן הוא ב' פעמים תכ"ה, והם ד' אחוריים דאלהי"ם, שהם דינים קשים, ולכן הכה בהם מרע"ה את המצרי. וגם כי ד' אלהי"ם עצמם הפשוטים, הם בגימטריא משה עצמו, וצריך לכוין, כי אלו ארבעה אלהי"ם, הם בעולם העשיה, הנקרא א"ל אדנ"י כנודע. ושם הוא בחי' ד' אלהי"ם אלו, הם בגימטריא מש"ה. ולכן תכוין להוריד שם א"ל שד"י שהוא בעולם הבריאה כנודע, וגם הוא בגימטריא מש"ה, ובו תמתיק לד' אלהים אלו. ליעקב, בגימטריא רי"ב, והוא אהי"ה דיודי"ן קס"א, ועם עשרה אותיותיו קע"א, ועם א"ם אותיותיו שבפשוט ובמלוי ובמלוי המלוי, הרי ליעקב. וז"ס פסוק אם אסק שמים וגו', (תהלים קל"ט) להמשיך הא"ם ואס"ק הנז"ל מאימא אל ז"א שהוא שמים, והוא יעקב, ותכוין להוריד א"ם אס"ק הנזכר, להמתיק האחוריים שהם ע"ב ק"ל, שהם ג"כ מנין א"ם אס"ק. וכל זה הוא ביעקב. ע"ב ק"ל הוא ביהו"ה, ותכוין כי עשור אמת, הוא הוי"ה דמ"ה דאלפי"ן, שהוא בז"א, הנקרא יעקב, וזהו תתן אמת ליעקב. וחסד שהיא הוי"ה דע"ב דיודי"ן, לאברהם. והנה אמת הנזכר, הוא סוד אהי"ה פעמים אהי"ה, וחסד הוא הוי"ה דיודי"ן, הרי הוא חבור יהו"ה ואהי"ה. וזה עצמו נרמז בר"ת 'ליעקב 'חסד 'לאברהם שהם בגי' חיי"ם, שהוא אהי"ה אדנ"י אהי"ה. 'אשר 'נשבעת 'לאבותינו, ר"ת כס"א, וס"ת רו"ת, שהוא מלוי שם אדנ"י. מימי קדם, בגימטריא רמ"ד, והם הוי"ה דיודי"ן ע"ב, ואהי"ה דיודי"ן קס"א, ועשר אותיות שלהם. וס"ת כל חמשה תיבות הנז"ל הם תרנ"ו, כי אדנ"י במלואו עולה תרפ"ז, עם מספר אותיות הפשוט והמלוי. ואם תוציא מתרפ"ז מנין א"ל, ישאר בגי' תרנ"ו, והם ד' הויו"ת: ע"ב, ס"ג, מ"ה, ב"ן. וג' אהי"ה: דיודי"ן, ואלפי"ן, וההי"ן, שהם בגימטריא תרפ"ז.