תוכן

ז) אח"כ תכוין לזווג זווג שלישי, ותכוין שהם יֳהֳוֳ"הֳ אָדָנָ"יָ, ותכוין להמשיך אות יֳוֳ"דֳ מן יה"ו השלישי, של הבל הפה המקיף, המנוקד כלו בשב"א קמ"ץ כנז"ל, ותמשיכהו עד שם ההוי"ה הנזכר. ותכוין כי גם היא ננקדת עתה כלה בשב"א קמ"ץ כל אות ואות, כדי לעוררו אל הזווג. ואח"כ תכוין להמשיך לו ג"כ מפנימיות שבתוך זה ההבל, שהוא בחי' פנימיות החוטם, מן אות י' שבנקב ימיני שבחוטם של הוי"ה זו, כדי לעוררו אל הזווג. ואח"כ תכוין להמשיך מפנימיות שבתוך זה ההבל, מבחי' החיציניות של החוטם, והיא שם אָהָיָ"הָ השלישי, המנוקד כלו בקמ"ץ כנז"ל. וזה תמשיכהו בשם אָדָנָ"יָ הנזכר, ותכוין שינקד גם הוא כל אות ואות בקמ"ץ. ואח"כ תכוין להמשיך ג"כ מפנימיות החוטם, מן שתי אותיות ו"ד שבנקב שמאלי של החוטם, ותורידהו עד שם אדנ"י כנזכר, כדי לעוררה אל הזווג. ואח"כ תכוין להעלות נפש הצדיק, ונפשך עמו, ע"ד הנז"ל בנשמה. ואז תחברם ותשלבם יחד, כזה: יֳאָהֳדָוֳנָהֳ"יָ. ותכוין, כי שתי אותיות ו"ד, הנמשכים אליה מן נקב החוטם השמאלי כנזכר, נעשים עתה צורת אות ה', להורות כי נתעברה מן זווג הזה. ואם תרצה לחבר זה היחוד, עם זה היחוד הב' שנבאר עתה בעהי"ת באופן זה: כי כשתגיע להורדת אָהָיָ"הָ השלישי לשם אָדָנָ"יָ, אז תכוין ביחוד הזה והוא.