תוכן

ו) אח"כ תכוין לזווג הזווג הב', ותכוין יֳהֳ וֳ"הֳ ואָלָהָיָ"םָ. ואח"כ תמשיך אותיות יֳוֳ"דֳ וֳיֳוֳ מן יה"ו הב' של הבל הפה המקיף, מנוקד כלו בשב"א קמ"ץ, ותורידהו עד שם יֳ הֳ וֳ"הֳ שבת"ת, ואז תכוין שגם הוי"ה זו ננקדת בשב"א קמ"ץ כל אות ממנה. וזה כדי לעורר אותו אל הזווג. ואח"כ תכוין ג"כ להמשיך גם מן פנימיות זה ההבל, שהוא בחי' פנימיות החוטם ותכוין להוריד מן אות י' שבנקב החוטם הימני כנז"ל עד הוי"ה זו שבת"ת, כדי לעוררו אל הזווג. ואח"כ תכוין להוריד מן פנימיות זה ההבל, שהוא בחינת חיצוניות החוטם, ותמשיך שם אָהָיָ"הָ הב' המנוקד בקמ"ץ. אל שם אָלָהָיָ"םָ. ואז תכוין לנקד שם אלהים הזה כלו בקמ"ץ ג"כ. ואח"כ תכוין להמשיך ג"כ מפנימיות החוטם, מן אותיות ו"ד שבנקב שמאלי, עד שם אלהי"ם זה, לעורר את הנקבה גם היא אל הזווג, כנז"ל בתחלת הדרוש. ואח"כ תכוין להעלות רוח הצדיק, ורוחך עמו, ע"ד הנז"ל בענין הנשמה. ואז תחברם יחד שתי (שמות) אלו כזה: יֳאָהֳלָוֳהָהֳיָ"םָ.