תוכן

א) דע, כי הרבוע של שם מ"ה דמלוי אלפי"ן, שהוא בגימטריא ק"ל, הוא בפה של עתיקא קדישא. וז"ס מי שם פה לאדם. (שמות ד') כי שם מ"ה, הוא בגימטריא אדם, וריבוע ומלוי שם זה דמ"ה, חוץ ממ"ה שבריבוע, הוא בגימטריא פ"ה של האדם, שהיא שם מ"ה עצמו. וחבור שניהם הוא ק"ל, וזהו בחינת חיצוניותו. ואמנם פנימיות זה הפה, הוא הוי"ה של ס"ג, וכבר ידעת במ"א כי גם בפה, יש בחינת זווג, מן הגרון והחיך אשר בו, שהם אחה"ע וגיכ"ק, כמו שנבאר בע"ה, ואז יוצאים שאר השלשה מוצאות, עד שנעשים כ"ב אותיותיהם, והנה החוטם של עתיקא קדישא, פנימיותו הוא הוי"ה דס"ג, וחיצוניותו הוא שלשה שמות של אהי"ה, שיוצאים מן ג' אלפי"ן שיש בשם מ"ה, אשר בפה עתיקא כנזכר, והם נמשכים למעלה, ונעשה החוטם בבחינת חצוניותו.