תוכן

א) ג"כ להחזיר הרשע בתשובה, וצריך שיכוין החוטא ההוא, אלו הכונות שנכתוב על הסדר (ימי השבוע) קַח (ביום א') לְךָ (יום) ב', סַמִים ג'. נָטָף ד' וּשְחֵלֶת ה', וְחֶלְבְּנָה ו', סַמִים ליל שבת, וּלְבֹנָה יום שבת, זַכָּה מנחה של שבת. וביאור הענין הוא, כי כשהאדם עוסק בתורה, יכוין תמיד ויצייר נגד עיניו שם יהו"ה בא"ת ב"ש שהוא מַצַפַץַ. (יום א') מנקוד כלו בפת"ח בנקוד קַח, וביום ב' בנקוד לְךָ (מֶצְפְץָ) שהוא שב"א קמ"ץ. וכן עד"ז, עד שנמצא כי ביום ששי ינקדהו בנקוד וחלבנה (מֱצְפְץָ) ובליל שבת, בנקוד סַמִים, (מַצִפַץִ) ובבקר ביום שבת, בנקוד וּלְבֹנָה (מוּצְפֹץָ) ובמנחה של שבת, בנקוד זַכָּה (מַצָפַץָ).