תוכן

מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים.
א) ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים הכא רזא בפרט. מכאן התחלת התפשטות הגבורות, כשיוצאים מיסוד אימא לחוץ, לאפרשא בין מיין עילאין למיין תתאין, הנה המים הם הגבורות שביסוד דאימא, ואחר שיוצאים הגבורות לחוץ, לבנין גוף הנקבה דז"א, נשארים באימא שרש הגבורות, שהם המים העליונים. ועד עתה קודם שיצאו לחוץ, היו המים במים מעורבים. ועתה יצאו משם המים התחתונים לחוץ הבחי׳ שיצאו לנוקבא דז״א ונשארו המים העליונים ביסוד דאימא. ומגבורות הללו נמשכות אל טפת הדכורא, בשעת הזווג, משרש זה הגבורה שביסוד אימא, והם מיין עילאין דכורין, ואותם שהלכו לנוקבא דז״א הם מיין תתאין נוקבין. והרקיע המבדיל בין אלו לאלו, הוא יסור אימא, ששם יש פרסה המפסקת. וזהו רקיע המבדיל בין מים למים.