תוכן

יזל מים מִדָּלְיָו (כד,ז)
ידוע ש"מים" נקרא תורה. "מדליו", הוא מלשון דל. כי בזמן שהאדם מחזיק את עצמו לדל, היינו בחינת שפלות, ואומר: היות שאני אדם דל ושפל, אם כן לא מגיע לי שיהיה לי מושג בעבודת ה' יותר מאנשים פשוטים שהם הולכים (כן( לפי מה שקבלו מהחינוך ואין להם צורך להבנה בתו"מ, אלא כל מה שקבלו מהחינוך בהיותם ילדים קטנים, עם זה הם מסתפקים, ועוסקים בתו"מ כפי יכלתם, ולא אומרים אז שחסר בעל מנת להשפיע וכדומה, אלא שמסתפקים במועט.
כמו כן האדם שכל פעם לאחר עבודתו בבחינת השמאל שהוא רואה שהוא בעל חסרון ואינו הולך קדימה בעבודת ה', היינו שאין לו שום מושג יותר גבוה משאר אנשים (כמו( שהם עובדים בקו אחד - על ידי זה שהאדם עובר אח"כ לקו ימין ואומר שהוא לא יותר חשוב מאלו אנשים שבקו אחד וכמה שיש לו אחיזה בקדושה הוא מעריך את זה מכל, בחינה זו נק' "דל", ודל נעשה דלי לשאוב מימי התורה. וז"ש: יזל מים מדליו.