יום שני
כי ג׳ ימים הראשונים דמעשה בראשית הם כנגד ג׳ קוין דז״א, ויום שני הוא קו שמאל, שמשם נמשך החכמה אל המלכות, בסו״ה שמאלו תחת לראשי וגו׳. ואם תאמר, למה לא כתוב, כי טוב בשני, אס הוא חשוב כל כך, שמשם נמשך החכמה. ומשיב, משום שעתידים להפרד. כלומר, כל עוד שלא נפרדו ז״א ומלכות זה מזה, אלא המלכות, שבה החכמה, היתה דבוקה בז״א, והיו שניהם פרצוף אחד, לא היה טוב.