תוכן

כי הנה י"ב חדשי השנה הם לתקון המלכות שנקרא שנה. ומכיון שאינה נתקנת לגמרי עד גמר התיקון, מתחדש ענין זה בכל שנה ושנה. וזהו ​ענין ר"ה ... ראש לכל השנה, ומה שיש בגוף מוכרח להיות בראש, כי הראש הוא שורש ומקור לכל. ולפיכך המצב בר"ה הוא – שהמלכות היא כמו ביום ד' דמעשי בראשית, היינו מלפני הקטרוג, שהיא שוה אליו, ומקבלת ישר מהבינה חכמה דשמאל. ואז יש דינים קשים, דינים דדכורא. ולפיכך יום הזה מכונה יום הזכרון, יום הזכרון מבחי' השפע שמלמעלה למטה. ומבחינה זו כל כך חשוב וגדול היום הזה של יום הזכרון, שהוא מספק עבודה לכל השנה כולה.
יום תרועה, נתן לנו הקב"ה עצה לסלק ממנו גודל הקטרוג של הבע"ד שנאחז תמיד בשמאל. וכדי שלא יקטרג, אנחנו מערבבין אותו בתקיעת שופר, שפירושו בעובדא ומילולא. וענין תקיעת שופר, הוא מיעוט הג"ר דשמאל ע"י מסך דחיריק. שע"י הקול היוצא משופר מעוררים כח המסך דחיריק בז"א, שהוא סוד קו אמצעי, והוא ממעט הקו שמאל מג"ר. ואז נכנע השמאל לימין, ומסתלק לגמרי מישותו הוא, ומתיחד עם הימין. ולא עוד, אלא שמשתוקק לבחי' חסדים ותכונת הימין בכל ישותו, ואזי הו"ק דחכמה שנשארים בשמאל מתלבשים בחסדים דימין, ומתחילים להאיר. ובזה נתתקן הקו שמאל בר"ה ומתערבב המקטרג, שנשאר פתאום בלי אתר אחיזה כלל. כי היה הבעל דבר בטוח בר"ה, כמו במעשי בראשית בזמן שיצא השמאל, ששפע השמאל יורד בלי הפסק מלמעלה למטה כחפצו, ולא רצה אפילו להניח אפשרות של מיעוט השמאל באיזה אופן שהוא.
וענין עקידת יצחק – ​לתקיעת שופר, ענין אחד הוא. ולפיכך אנו קוראים בר"ה ענין עקידת יצחק. שרה פירושה בינה. שרה בוכה, הוא מיעוט השמאל דבינה ע"י מסך דחיריק מג"ר שלה. כל בכיה פירושה קטנות. ויש שני קולות המעוררים מסך דחיריק: א - קול המעורר מבחי' צמצום א', המלכות הבלתי נמתקת בבינה, היינו בחי' המנעולא. ב - קול המעורר בחי' הממותקת בבינה, היינו המפתחא, מקול של תקיעת שופר. וקול תקיעת שופר הוא מהבחי' הב' של מסך דחיריק שהוא המפתחא. בקו אמצעי אין דינים דדכורא כלל, אלא דינים דנוקבא. בקו שמאל, אין דינים דנוקבא כלל, אלא דינים דדכורא בלבד. שאילו היו שם דינים דנוקבא בשמאל, היה מתבטל השמאל. הרי שבימין ... דינים דנוקבא.