יהי
יה"י, יורה על קטנות, כי לשון עתיד, יורה על הכנה והכשר, והקטנות הוא הכנה על הגדלות. אבל ויה"י, או ויעש, יורה על גמר הדבר, וגדלות, עש"ה. כן מבאר כאן, אשר יהי מארת, יורה על המיעוט ויציאת הקליפות. והכתוב ויעש, יורה על השלמה ותיקון, דהיינו הגדלות.