תוכן

יד. וגם מובן, שהכוונה צריכה להיות כוונה אמיתית הראויה להמעשה. ועל דרך שאמרו ז"ל (בתורת כהנים פרשת קדושים, הובא ברש"י) על הפסוק (ויקרא כ, כו) "והבדלתי אתכם מהעמים להיות לי" – "שתהא הבדלתכם לשמי, שאל יאמר אדם אי אפשי בבשר חזיר, אלא אפשי בו, והתורה אסרו". הרי שבאם נמנע מהחזיר משום השקוץ שבו או הזק גופני, אין הכוונה הזאת מועלת לו כלום שיהיה נחשב לעושה מצוה, רק בהכוונה הרצויה והמיוחדת שהתורה אסרו, וכן כל מצוה ומצוה. ורק אז גופו הולך ומזדכך מחמת קיום המצוות, שהוא התכלית המבוקש.