תוכן

ח) וז״ש, חביבין ישראל שנקראו בנים למקום כו', שהם הו״ק דז״א, שנקראו כולם ישראל. וגם הנוק׳ דז״א בכלל, שהם חביבים לקמיה ישסו״ת, שנקראו בנים למקום, שהם עושים מ״ד ומ״ן, למקום, שהם ב׳ יסודות דאו״א, מ״ו, שהוא מלוי ע״ב. וק״מ, שהוא מלוי קס״א. ושניהם ביחד, הם אותיות מקום. והם בנים, ועולים בסוד מ״ן ומ״ד, בב׳ יסודות דישסו״ת, כדי לזווגם ביחד, כנודע. ולכן, הם חביבים לפניהם הרבה, שהם גורמים הזווג שלהם.