תוכן

יג. והדברים הללו ברורים כשמש בצהרים. הן מצד האמת שבהם, והן מצד הטוב שבהם. כי אין בכלל אלא מה שבפרט, וטובת הציבור, פירושו טובת כל יחיד ויחיד שבאותו הציבור. והיחיד המזיק להציבור, סופו שנוטל גם חלקו בהזק הזה. וכן היחיד המטיב להצבור נוטל חלקו בהטבה ההיא. להיות היחידים ההם חלקי הציבור, ואין בהציבור שום ערך כל שהוא והוספה משהו יותר מסכום היחידים הללו שבו.
ולפיכך יש להבין שהציבור והיחיד היינו הך, ואין שום ריעותא להיחיד מחמת השעבוד הגדול אל הציבור, שאפילו חירות הציבור וחירות היחיד, ג"כ דבר אחד הם. כי כמו שמחלקים ביניהם את הטוב, כן מחלקים ביניהם את החירות. הרי שמדות טובות ומדות רעות, ומעשים טובים ומעשים רעים, נערכים רק כלפי טובת הציבור.