תוכן

ב) והואיל ואתא לידן נימא בהו מילתא, דהוא אמר מורי ז״ל, כי הלא יש הפרש גדול בין תפלה דחול לתפלה דשבת, ובין תפלה דר״ח, ובין תפלה די״ט, ודחה״מ. ולא די זה אלא תפילות של י״ט עצמם, כמו תפלה דסוכות, לפסח, וכיוצא בזה. גם בכל יום ויום עצמם, אינו דומה תפלת שחרית, לתפלת מנחה וערבית, וכיוצא בזה. גם אפילו בימי החול עצמה, אינו דומה תפלה של יום זה, לתפלה שלאחריו. ולא ראי זה כראי זה. ואין לך כל תפלה ותפלה מיום שנברא העולם, עד לעתיד, שתדמה לחבירתה כלל ועיקר. וסוד הענין בקצור, כי הלא התפלות בחינתם לברור בירורי שבעה מלכים, ובכל יום ויום, ובכל תפלה ותפלה, הם מחודשים, ומשונים הם, ואינם הבירורים עצמם, כי בכל תפלה ותפלה, עולים ניצוצים וברורים, שעדיין לא עלו בשום זמן. וגם כפי סדר ערך אלו הניצוצות העולות, כן כנגדם הוא סדר הזווג העליון, ויניקה ומוחין, והמשכתם כפי סדר ערך הבירורין, ואין להאריך יותר בזה. וז״ס שאנו אומרים בכל יום ובכל שעה התפלה, ואינו מספיק בתפלה א׳ ביום. והטעם הוא, כי בכל תפלה ותפלה, נעשת בחי׳ מחודשת, מה שלא נעשה בתפלה זולתה, ודי בזה. וכן הענין בכל ק״ש, כי כל ק״ש משונה מחברתה. אך כל זה בסוד הפרטים, אמנם בסוד הכללים, שק״ש שחרית דחול, כלם כונה אחת להם. וכל ק״ש דערבית דחול, כולם כונה א׳ להם. וכן כיוצא בזה. פי׳ משנת אף הוא ראה גולגולת אחת, בדף ל״א. אמר הכותב ולעיל בדף ל״א, תמצא פירוש אחר במשנה זו.