וירא מנוחה כי טוב
'וירא מנוחה כי טוב וגו' ויט
שכמו לסבול' (בראשית
מט, טו). פירוש, דהנה כתיב גבי קין והבל (בראשית
ד, ד-ה) 'ויבא מבכורות צאנו וחלביהן, ואל קין
ומנחתו לא שעה', מפני שהביא מנחתו מפרי האדמה ולא מחלב האדמה[1], וזה שהסתכל
בו יששכר להביא מנחתו תמיד לבוראו מדבר החביב לו ביותר.
וזה שיעור הכתוב: 'וירא מנוחה כי טוב',
פירוש, שזה היקר וחביב לו מכל תענוגי עולם הזה, והסתכל בזה הטובה, אז הקדיש אותו
לה', דהיינו 'ויט שכמו לסבול'. פירוש, דהיינו מנחתו לה', דהיינו שהיה עובד לה'
יומם ולילה בעול מלכות שמים כשור לעול, וכחמור למשא הטה את שכמו בסבלנות נמרצה,
שזה ממש בחינת 'בכורות צאנו וחלביהן', והבן[2].
ועוד חידש בבחינה זו, דהיינו 'ויהי למס
עובד', פירוש, שהעובד לצורכו, אין הרגשת הסבלנות פועל בו כל כך, אבל העובד לאַנְגַּרְיָא
דְּבֵי מַלְכָּא
(-עבודת המלך, בלא שכר),
אז באשר שאינו מוצא שום תקוה טובה שיצמח בעדו ובעד ביתו מעמלו, מחמת זה יכבד עליו
העבודה בכפלי כפלים. וזה שחידש בעצמו יששכר, שהעריך עבודתו כמו עובד בבחינת מס ואנגריא
המוטל עליו ולא יהיה מזה שום ריוח לגבי עצמו, בסוד שלא על מנת לקבל פרס, ומובן כי
פנה אל מנחתו, שזה השייך ביותר לה', דהיינו להעלות את היקר לו.
או יאמר 'וירא מנוחה כי טוב' וגו', כי
הקב"ה מראה לצדיקים עולמן בחייהם בסוד י"ג נהרות דאפרסמונא דכיא, ואחר כך חוזרים
ועושים מעשים טובים. ויש להבין, למה לנו לטעום ממאכלי השבת.
וזהו שכתוב 'וירא מנוחה כי טוב' - כיון
שראה יששכר סוד המנוחה, אז 'ויט שכמו לסבול', דהיינו שהיה מחמת זה מתחזק ביותר.
שהגם שהיה שכמו גבוה מכל העם, הטה את שכמו להיות סובל משא ה'. ואם תאמר מה רָוַוח
(-הרוויח)
מקודם. ותירץ, 'ויהי למס עובד'. פירוש, מעיקרא לא היה יכול להיות עבודתו נקי כל
כך, מפני שהיה לו חשק גדול לראות יום נקם באויביו, אבל אחר שראה הנקמה באויבים,
אין לו לקווות יותר על שום שכר חלף עבודתו, ויוכל לעבוד בתור מס למלך עולם בלתי
לה' לבדו בפשיטות ואמונה גדולה באמת.
וזה ענין ב' קשרים ב' שינין סוד 'שש שש
המערכת'(ויקרא
כד, ו). כי בסוד הטעימה נעשה קשר א' בסוד יחוד
זו"נ במט"ט, ואז מלאך
רע אפילו יענה בעל כרחו אמן, וזה נקמה גדולה בסטרא אחרא. אבל אינו עדיין קשר של
קיימא, כיון שזה סוד נה"י, וצריך קשר ב' בסוד חג"ת, וזה סוד יחוד
זו"נ באצילות, ושם 'לא יגורך רע' (תהלים
ה, ה) ואין צורך שיודה ויענה אמן, כי הוא
למעלה ממלאכים, ואין שם פחד יותר, כי נסמך באמת על ב' עמודים, והבן.
[1]
ברש"י (שם בפסוק ג) בשם המדרש (בראשית רבה כב, ה), שקין הביא מ'פרי האדמה' –
מן הגרוע.
[2]
פירוש זה מובא בכמה מקומות משמו של רבינו [בשיחה בינו לבין בעל החזון-איש
זצ"ל] בצורה יותר ברורה ובתוספת דברים: "שאל, שלשון הפסוק קשה: 'וירא
מנוחה כי טוב, ויט שכמו לסבול', לכאורה אם ראה שמנוחה זה דבר טוב, היה צריך הכתוב
לסיים שחיפש מקום נוח למנוחה, ומדוע אומרת התורה 'ויט שכמו לסבול'. ותירץ: יששכר
מסמל את עובד ה', העובד הזה מחפש להקדיש ולהקריב לעבודתו יתברך, לוותר מגופו את
הדבר החשוב לגוף, ואותו הוא לוקח מעצמו ומקדיש לעבודת ה', בבחינת מה שמוזכר בהפרשת
תרומה לתת מהמשובח 'בהרימכם את חלבו ממנו' (במדבר יח, ל). יששכר בדק עצמו וראה
שהגוף אוהב מנוחה, ולכן לקח את ענין המנוחה בתור הקרבה לעבודת ה' 'ויט שכמו
לסבול'. וכעין זה הוא פשט הפסוק בתהילים (מה, ב) 'רחש לבי דבר טוב אומר אני מעשי
למלך' - כשאני רואה דבר טוב אני מקדישו למלך".