תוכן

יב. ולפי זה מובנת מאליה מעלת האיש שזכה שוב להדבק בו, שפירושו, שזוכה להשוואת הצורה עם השי"ת על ידי זה שבכח התורה והמצוות הפך את הרצון לקבל המוטבע בו אשר הוא הוא שהפריד אותו מעצמותו ית', ועשה אותו לרצון להשפיע, וכל מעשיו הם רק להשפיע ולהועיל לזולתו, שהוא השוה את הצורה ליוצרה, נמצא ממש בדומה לאותו אבר שנחתך פעם מהגוף וחזר ונתחבר שוב עם הגוף, שחוזר לדעת מחשבותיו של כללות הגוף כמו שהיה יודע טרם שנפרד מהגוף. אף הנשמה כך, אחר שקנתה השוואה אליו יתברך, הנה היא חוזרת ויודעת מחשבותיו יתברך כמו שידעה מקודם שנפרדה ממנו בסבת שינוי הצורה של הרצון לקבל, ואז מקויים בו הכתוב (דברי הימים א' כח, ט) "דע את אלוקי אביך", כי אז זוכה לדעת השלמה שהיא דעת אלקית, וזוכה לכל סודות התורה, כי מחשבותיו יתברך הן סודות התורה.