תוכן

יא. הכח שוה ברוחני ובגשמי
במלה אחת: כל השמות הללו הקבועים בתמונת החומר, דהיינו, מתוך ההכרה המוחשית בה' חושים שלנו, המה בדויים לגמרי, כי אינם קבועים וקיימים כן לעצמם. ומעבר השני, כל הגדרה שאנו מגדירים את הכח ושוללים ממנו דרכי החומר, הוא גם כן בדוי מן הלב. אלא כל כמה שהמדע לא נשתלם, צריכין אנו להתחשב רק עם מציאות הממשית. דהיינו, שכל מה שאנו רואים ומרגישים איזה פעולה חומרית, צריכין אנו להבין את הפועל אותו, שהוא גם כן חומר כמות הפעולה, דהיינו עכ"פ ביחס משותף, כי בלאו הכי, לא היה מגיע אליו.
ותדע, שכל השתבשות הזה להבדיל בין כח הפועל להפעולה, מקורו הוא מתוך הפילוסופיה הצורתית אשר התעקשה להוכיח עניין הפועל הרוחני על הפעולה הגשמית, ומתוך כך באו להנחות משובשות כגון אלו, שהקבלה אינה צריכה לכל זה.
ואין להקשות, א"כ לדעתינו איך נברא העולם?