תוכן

רבי מאיר חייש למיעוטא (יבמות קיט, א)
השלום הוא כלי מחזיק ברכה (עוקצין ג, יב), ועל כן הרבים אולי ראוים לגלות ברכה מתוך ההסכם של הרוב והכפיה על היחיד. אולם אין ברכה זו כלל בת קיימא, כי המיעוט שאינו מרוצה דומה כמו התחלה של מחלה שמתראה בשיעור קטן אולם עם הזמן נמצאה פרה ורבה ומתפשטת בכל הגוף אם לא יסלקו אותה בזמנה. כן המיעוט שאינו מרוצה, הולך וממציא לו שבילים ודרכים ומרבה עליו ידידים עד שמספיק להרוס מה שקיימו הרבים, ולפיכך הברכה אינה בת קימא, ומתגלגלת פעם לאחור ופעם לפנים, ומה שהקודמים בנו מהרסים האחרונים, וחבל הקדמות (אולי צ"ל הקידמה) אינו יכול להרחיק ולהגדיל לכת, כי בכל פעם מתפסק וצריכים למשכו ולנטותו מחדש, באופן שהשלום, כלומר ההסכם של כל הצבור, הוא הכלי היחיד המחזיק ברכה.