תוכן

תש"מ תמוז

כתוב כי לא יחדל אביון מקרב הארץ. כמ"כ אחז"ל (חגיגה ט:) יאה עניותא לישראל וכו'.
וי"ל כי ידוע שאין כלים לקבל התענוג אלא בחי' ההשתוקקות. כי החסרון וההשתוקקות להדבר זהו המודד שיכול לקבל התענוג מהדבר. כדוגמת שחז"ל, השותה מים לצמאון אז נותן ברכה על ההנאה, שאין אדם נהנה מאכילה בלי תאבון, ע"ד מתוקה שינת העובד.
ולפי"ז יוצא שענין עניות, שאין עני אלא בדעת, נמצא שההשתוקקות להדעת היא בחינה לפי מה שהאדם מרגיש את עצמו שיש לו חסרון להדעת. לפי"ז יש לשאול, כשהאדם כבר זכה לבחינת ישראל, וכבר הוא מרגיש א"ע שאין לו חסרון, ואין הוא עני, א"כ מאין הוא יקח כלי הנקרא השתוקקות, מאחר שהוא כבר זכה לבחי' ישראל.
לזה באה התורה ואומרת לנו, כי לא יחדל אביון, אלא הקב"ה ימציא לו בחי' חסרון וריקות ועניות, שיש לו כלים לקבלת השפע. נמצא כי לא יחדל אביון הרי זו הבטחה שנתנה התורה לישראל, שיהי' להם תמיד מקום לעלות בדרגת מעלות העליונות. וז"פ יאה עניותא לישראל וכו', משום שעי"ז יעלו תמיד במעלות.
וזהו עני חשוב כמת. אם הוא מרגיש את החסרון שלו כמו מת, שאין לו חיים בלי המילוי, שחסר לו שימלאו אותו, זהו נקרא כלי של השתוקקות, שעי"ז יקבל מילוי על העניות שלו.