תוכן

ט. תחילת הדבר היתה בעת הפריחה של מלכות ישמעאל בסוף ימי הגאונים, אשר לסיבת התחרותה עם הנצרות, הלכה וקבצה חבורה גדולה של פילוסופי הזמן על חשבון אוצר המלכות, כדי שיבססו את דתם היטב על יסודות הגיוניים פילוסופים. ונמשך הדבר איזה דורות, עד שהספיקו ליצור תיאולוגיה שלימה שהפליאה באמת את עיני המשכילים שבאותו הדור, עד שצעירי המשכילים מבין היהודים התחילו להמשך אחריה. ואז קם הנשר הגדול הרמב"ם ז"ל ויצא להציל את עמו, וכתב ספר 'מורה נבוכים' המפורסם, אשר לא מצא עצה אחרת לחתור תחת התיאולוגיה הזאת, זולת להראות איך תורתינו מיוסדת על הגיון הפילוסופי, ותיאולוגיה הישמעאלית בשקר יסדה, מתפארים שמיוסדים על הגיון, והראה שם את קושט האמת הפלוסופי (ודבר זה גלוי לכל מי שראה את הספר ההוא). ועל כן מכנה את החכמים היוצרים האלו בשם כת "מדברים", כלומר דיבורים בלי שכל וטעם.