תוכן

ט. יסוד החומצי
אולם באמת, גם ה"כח" כשהוא לעצמו נבחן לחומר אמיתי, לא פחות מכל שאר החומרים הגשמיים שבעולם המוחשי. ואף על פי שאין לו שום תמונה מוצגת לתפיסת החושים שלנו, מכל מקום אין זה מוריד מערך חומר. כי אם תקח את יסוד החמצן שנקרא זויער שטאף או אוקסיז'ן, אשר מחצית החומרים שבכל העולם מיוסדים הימנו, ועם כל זה כשתקח בקבוק יסוד החמצן כשהוא עומד לעצמו נקי משיתוף שום חומר, הרי תמצאהו כמו בקבוק ריקן לגמרי בלי שום תפישא כלל, להיותו בחינה אוירית לגמרי, שאין ידך שולט בו למישוש ואין לו שום מראה שתהא עינך שולט בו. ואם תסיר הפקק מן הבקבוק ותריח בו, לא תמצא שום ריח של משהו. ואם תלקק אותו בלשונך, לא תמצא בו שום טעם. ואם תשים הבקבוק על המאזנים, לא תמצא שיכביד יותר מבקבוק ריקן.
וכן אם תקח בקבוק עם יסוד המימן שנקרא וואסערשטאף או הידרוז'ן שדומה לגמרי כמו היסוד החומצי בלי מישוש ובלי טעם ובלי ריח ומראה ומשקל, עם כל זה כשתערב אותם ב' היסודות בכלי אחד ותחממם, תיכף יתהפכו לגוש נוזל, דהיינו למים ראוים לשתיה, שיש בה מישוש ומראה וטעם ומשקל. ואם תתן את המים הללו לתוך סיד בלתי כבוי, תיכף יתערבו המים בתוך הסיד, ויותהפכו שם הנוזלים והיו לחומר מוצק כמו הסיד עצמו.
הרי, שמן היסודות החמצן והמימן שאין בהם עצמם שום תפיסה מוחשית כלל וכלל, עכ"ז מתהפכים להיות גוף מוצק, דהיינו, לחלק מסוים של סיד הכבוי.
ולפי זה, איך נחליט להוציא הגדרה על כל בחינות הכוחות הפועלים בטבע, לומר עליהם שאינם שום חומר גשמי משום שאינו מסודר כלפי הכרת החושים, בשעה שאתה מוצא בעליל אשר חצים של כל החומרים המוחשים שבהמציאות נבנו מלכתחילה מיסוד החומצי, שאין גם שם שום סדר מוכן כלפי הכרת חמשה החושים. ולא עוד, אלא אפילו כל המציאות הגוש והנוזל שנקבעו לפנינו בהחלט בעולמינו המוחשי, הרי המה עלולים להתהפך לאוירים ולאדים במדת חום מסויים, וכן האוירים עלולים להתהפך למוצקים במדת קור מסוים.
וא"כ תמה על עצמך, איך יש לך נותן מה שאין בו. כל התמונות המוחשות באים מהכחות, והם עצמם אינם מוחשים, ואינם חומרים קיימים לעצמם. הרי לעיניך שכל התמונות הקבועות שאנו מכירים ומגדירים בהם את החומרים, אינם קבועים וקיימים כלל מסגולת עצמם, רק על ידי כחות של חום או קור.