תוכן

ט) ג' יודין:
מילוי הוי'ה דע"ב הוא במילוי יודין, כי בכל מקום שהוא מאיר, הוא מוריד הה"ת מעינים שנתהוה בצמצום ב', ומחזיר אח"פ למקומם. והוא מטעם שע"ב דאצילות מקבל מן הבחינה שכנגדו בע"ב דא"ק, ששם עוד לא היה שום התחלה לצמצום ב'. כי צמצום הב' מתחיל מטבור למטה דא"ק כנודע, ולכן הוא במילוי יודין, כי מילוי יודין מורה על צמצום א' כנודע. אמנם יש בזה ב' בחינות, שהם או"א עלאין שדרכם בחסדים מכוסים, ובחינת מחזה ולמטה שלהם הנקרא ישסו"ת שדרכם בחסדים מגולים. וזה כל ההפרש בין הוי'ה דע"ב, שהיא בד' יודין, לבין הויה דס"ג שהיא בג' יודין. כי בע"ב שהם או"א עלאין יש ד' מוחין, שהם חו"ב חסד וגבורה. והוא משום שחסד וגבורה, שהם בחי' זו"ן דמוחין, אינם מתחברים בגלוי להזדווג ולהעלות או"ח עד חו"ב להוציא הארת החכמה לחוץ, כי הם בבחינת חסדים מכוסים ואין דרכם לגלות הארת חכמה, בסוד כי חפץ חסד הוא כנודע. וע"כ נקראים חו"ב אלו בשם דעת הנעלם, כי אינם מזדווגים להתפשט בהארת חכמה. וע"כ נבחנים לב' מוחין מיוחדים, ויש כאן ד' מוחין, חו"ב חו"ג. שעליהם רומזים ד' היודין דמילוי הוי'ה דע"ב.
אמנם בס"ג, שהם ישסו"ת, שדרכם לגלות החסדים, הנה מתיחדים בהם ב' המוחין חו"ג שהם זו"ן דמוחין, ומעלים או"ח עד חכמה ובינה, ומוציאים הארת חכמה לחוץ. וע"כ חו"ג אלו נקראים בשם דעת הגלוי, או דעת המתפשט. ולפיכך, הם נבחנים למוח אחד, ויש כאן ג' מוחין לבד, שהם חב"ד. וע"ז רומזים ג' היודין דהוי'ה דס"ג, להורות שיש בהם רק ג' מוחין. (אות קל"ג).