תוכן

יג) כתיב בפרשה זו ט' תקוני דיקנא דז"א. אמנם ו' אינון, אך ט' איקרון, כנזכר בזוהר והם באופן זה: ארך, א'. אפים, ב'. ורב חסד, ג'. נושא עון, ד'. ופשע, ה'. ונקה, ו'. ואינון ג' אחרנין, שהם: לא ינקה, פוקד וכו', על שלשים וכו', הרי ג' בין כולם ט'. ואלו הם הט"ת שבז"א ומאירים מלמעלה, אל רחום וחנון, שהם מן הי"ג דרישא, שהם יה"ו שבשם העליון דא"א. וארך אפים ורב חסד, הם ג', מאירים בג'. ואמת נוצר חסד לאלפים, הרי ג', מאירין בב' דהכא. נושא עון ופשע, שהם יה"ו שבשם דבתר כתפוי, שאינן מאירים כ"כ. וע"כ הן מאירים בב'. וה' עליונה שבשם עליון דא"א, וה' אחרונה דשם דבתר כתפוי, מאירים בונקה דהכא. וצריכים ב' ההי"ן, כדי להאיר בג"ת ולהמתיקם, מפני שהם דינים פוקד וכו'. וע"י אלו הג' הם י"ו, אלא שאלו נידחין שהם דינים, ושם העליון דא"א שמאיר כאן בב' תיקונים מהם, אין הארתן שוה לעליונים, אף שמאירים בהם. ולכן וא"ו ה"א אינן בז"א, ושמותם למעלה בא"א. אבל י"ה, יש בז"א כמו שיש בא"א. א"ל הראשון דא"א, מי א"ל כמוך, הוי הכא ג"כ א"ל ממש. וב' דא"א, הוא נושא עון, הוא יו"ד בז"א.