תוכן

ה) והנה בענין ב' זווגים שיש לזו"ן דאצילות, אשר מהם נמשך האור אל יצירה ועשיה כנז"ל, מצאתי לזולת, קצת תוספת בו בשם מורי זלה"ה, וזה ענינו, דע, כי הזווג המשובח הא' דבחי' פב"פ שיש לזו"ן דאצילות, ממנו נמשך השפע, אל או"א דיצירה, כדי שיזדווגו יחד, ויולידו, וימשכו בחי' שפע וחיות ומזון לבניהם, שהם זו"ן דיצירה. ותועלת השפע הזה הוא, להגדילם. כי בתחלה היו מבחי' ג' כלילן בג', ועתה נגדלים ונעשים בבחי' ו"ק, כל א' משניהם. אבל פרצוף גמור של י"ס עם מוחין גמורין, א"א להיות בהם. וז"ס מ"ש בספר התקונין, שית ספירן מקננן במטטרו"ן. פירוש: כי הזו"ן דאצילות, אינם ממשיכים הארה ושפע גמור ביצירה, רק מבחי' שית ספירן שבו בלבד, לפי ששרשו הוא ו"ק בלבד בתחלתו. אבל מבחי' המוחין הבאים לו אח"כ בסוד תוספת כנודע, אינו נותן כלום מהם אל היצירה, וזהו אומרו שית ספירן מקננן ביצירה. והענין הוא כי ע"י הזווג המשובח של זו"ן דאצילות, נמשך נשמות ורוחין קדישין ומלאכים, ויורדים ונמשכים אל עולם היצירה. להתגדל שם בבחי' ו"ק בלבד.