תוכן

ב) והנה הטעם לזה הוא, במה שביארנו לעיל, כי אימא מקננא בכרסיא, כי כל הבריאה נעשת ע"י אימא עילאה דאצילות, ולכן הנקבות שבבריאה, שלטין על הדכורין, ולכן היא דין. ולכן נאמר בה, ובורא חושך, כי כל הבריאה ואפילו הזכרים שבה, מסטרא דחשך שהיא הנקבה, קא אתו. משא"כ ביצירה, שאעפ"י שגם בה הנקבות גדולות על הזכרים, עכ"ז כלם באים מבחי' דכורא, אפילו הנקבות שבה, כי, הרי ו' ספירן מקננן בכרסיא (ביצירה), כי אימא דיצירה היא בינה שבו, והנוקבא היא מלכות שבו. באופן שכלם הם דכורין, ולא שייך בהו למימר, דאף בהו שלטי נוקבין על דכורין. ולכן כתיב ביה יוצר אור, כי היצירה הוא אור דכורא. כנודע, כי אור וחשך, הם דכורא ונוקבא.