תוכן

א) והנה במה שאמרנו, יובן טעם יוצר אור ובורא חשך. רמז: כי היצירה היא רחמים והבריאה דין. וטעם הדבר הוא, לפי שהבריאה היא בחי' ההוי"ה מהופכת, כזה: הוה"י לפי' שה' תתאה מלכות שבבריאה, היא גדולה ומעולה מן הו' שהוא ז"א, כי היא יש לה ב' אורות מקיפים, והז"א אין לו רק אור מקיף א'. וכן עד"ז, הוא ה' עילאה אימא, היא גדולה ומעולה מן הי', שהוא אבא. כי היא יש לה פרצוף שלם, והוא אין לו רק ו"ק. ונמצאו ב' הנקבות, גוברות על ב' הזכרים. והרי זה דין גמור, ה' על ו', ה' על י'.