תוכן

טז. והנה נתבאר היטב השאלות מסימן א' וב'. אמנם השאלה איך אפשר לקיים כזאת, שלכאורה הרי הוא מהנמנעות. אולם תדע, כי על כן לא ניתנה התורה להאבות, רק לבני בניהם, דהיינו לאומה שלימה בת שש מאות אלף איש מעשרים שנה ומעלה, אשר מתחילה הגיעה אליהם השאלה אם כל אחד ואחד מחברי האומה מוכן לקבל עליו את העבודה והתכלית הרם הזה. ואחר שכל אחד ואחד אמר 'נעשה ונשמע', אז נעשה הדבר לאפשרות. כי זהו ודאי אשר אם שש מאות אלף איש לא יהיה להם שום עסק אחר בחייהם, רק לעמוד על המשמר שלא יחסר שום צורך לחברו, ולא עוד, אלא שיהיה הדבר הזה מגיע להם באהבה אמיתית בכל נפש ומאוד, אז ודאי בלי ספק שלא יהיה שום צורך לחבר אחד מכל חברי האומה לדאוג מה בשביל קיומו עצמו, שהרי יש לו שש מאות אלף איש אוהבים נאמנים ומשגיחים עליו שלא יחסר לו כלום.
ובזה הרוחנו להבין קושיות העולם, מדוע לא נתנה התורה לאבותינו הקדושים, רק ליוצאי מצרים. כי במספר קטן של אנשים אין התורה עומדת לקיום כלל, כי אי אפשר אפילו להתחיל בענין העבודה לשמה כמבואר.
[וזה סוד "בזמן שאין עושין רצונו של מקום 'לא יחדל אביון מקרב הארץ' (דברים טו, יא), ובזמן שעושין רצונו של מקום 'אפס כי לא יהיה בך אביון' (דברים טו, ד)", כי איך אפשר זה בעת שהכלל כולו עושין רצונו של מקום ואוהבים אותו כעצמם].