תוכן

יש לומר, שהגם שטבע של האדם הוא רק באהבה עצמית, ומה שהוא נגד זה קשה לו לעשות, עד כדי כך שכל האברים הם לו נגד, אבל יש ענין של כפיה, היינו שטבע שבעת שהוא עוסק בתורה ומצוות, הוא לומד תעל כורחו, היינו שרוצה שיהיה רק לשם שמים.
ואז הוא לומד וחושב רק בלימודים, שמדברים בענין להשפיע. והגם שהגוף לא מסכים, אבל על ידי היגיעה, שהוא מתייגע את עצמו וכופה את גופו לעסוק על כוונה זו, והגם שרצונו שבלב אינו מסכים לכוונה זו. המאור שבה מחזירו למוטב.