חרב המשמיד את הס"א
התורה, ה"ס המוחין המתגלים מן הבינה בסוד הדעת, לזו"ן ולבי"ע. וה"ס החרב, שהיא המכנעת והמשמידה את הס"א. וגילויה הוא על ידי שיתוף המלכות בבינה, המשוה צורתן זו לזו ... שבעת קטנות יש לבינה צורת המלכות, ובעת גדלות יש למלכות צורת הבינה, דהיינו שמשגת המוחין שלה. וע"כ יש לשתיהן אותה האות בשם הוי"ה, דהיינו ה'. וע"כ הן בצורה אחת בפי החרב שנבחנות לב' פיות של החרב, שהיא התורה. ובהן עיקר הכח שבחרב, כי זולת ההשואה לא היה שום גילוי להתורה, ונמצאות שהן עיקר הפועלות להשמיד הס"א, כמו החוד של החרב שהיא עיקר הפועל של החרב. וכן הן בצורה אחת בפה, ששם מקום הגילוי של המוחין ע"י הדבור, שבינה היא שפה עלאה, והמלכות היא שפה תחתונה.