תוכן

בזמירות של שבת של "כל מקדש" כתוב: שאו ידיכם קודש, ואמרו לאל, ברוך ה' אשר נתן מנוחה לעמו ישראל.
ויקרא לבנו ליוסף, ויאמר לו וכו', ועשית עמדי חסד ואמת וכו'. ופרוש רש"י, חסד של אמת, שאינו מצפה לתשלום גמול. האו"ח הקדוש הקשה: מדוע שלא קרא אלא ליוסף. והשיב: משום שבידו היכולת. ויצוו אל יוסף לאמר, אביך צווה לפני מותו לאמר, כה תאמרו ליוסף, אנא שא נא פשע אחיך וכו'. ופרש רש"י, שינו בדבר מפני השלום, כי לא צווה יעקב כן.
ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך וכו'. ופרש רש"י, לפי שאתה טורח להתעסק בקבורתי. אם כן אין כאן חסד של אמת, ויותר טוב היה, אם רוצה שיקיים, אם היה נותן לו שכר, אם רוצה לתת לו.
אלא שזה ענין שקרה דווקא ליוסף, שיעשה חסד ואמת. מפני הכוונה, שילך דרך הזה. והכוונה היתה על ענין האחים, שלא ינקם בהם, אם הוא ילך בדרך שלא חסד ואמת. ועל זה רמזו: אביך צווה לפני מותו.