תוכן

חנוכה תשכ"א
הנה חז"ל אמרו (שבת כ"א:) מאי ​חנוכה, ת"ר בכ"ה בכסלו יומי דחנוכה וכו', היינו חנו-כה, שבכ"ה היה להם חניה מהמלחמה. ויש להבין, שענין חניה הוא דוקא באמצע עבודה. ועומדין לנוח, בכדי לקבל כוחות חדשים, שיוכלו ללכת הלאה, ולנצח אתה מלחמה עד גמרה.
ויש להבין החניה הזו מהו? הנה חז"ל אמרו, שאז היונים גזרו על ישראל, שלא לעסוק בתורה וכו', היינו שהנס היה רק על גאולת הרוחניות, שהוא צרכי הנשמה. מה שאין כן ​בפורים היה גאולת הגופות.
לכן בחנוכה, ניתן לנו את הכרת הנס בענין הלל והודאה, מה שאין כן בפורים משתה ושמחה כתיב, משום שהנס היה על הגופים. לכן צריך להיות הכרת הנס עד הגוף, היינו במשתה ושמחה.
הנה להבין את כל הנ"ל בדרך עבודה ומוסר, יש להבין מה שאמרו חז"ל (ברכות נד) ואהבת את ה' בכל לבבך וכו' בשני יצריך, ביצר טוב וביצר הרע. הנה יש לנו לעבוד ה' ביצר טוב, היינו לעסוק בתורה ומצות להשפיע נחת רוח ליוצרו. וענין יצר הרע, מהו? הנה היצר הרע כידוע זהו הרצון לקבל שבנו. ויש להבין, איך שייך שהרצון לקבל יהיה עובד ה'? וכפי המבואר בהסולם, שבזמן שהאדם עוסק בקבלת התענוגים על מנת להשפיע, אז אין שום רע ברצון לקבל, כמו שכתוב בראתי יצר הרע בראתי תורה תבלין, שעל ידי התורה נמתק היצר הרע, כמבואר.
הנה הנס של חנוכה היה רק בבחינת היצר הטוב. לכן נקרא זה רק חניה, משום שעוד לא נשלמו העבודה, היינו שיש עוד לתקן את היצר הרע, שנקרא בחינת גוף. וזה היה רק נס של פורים.
וזה ענין קיימו וקבלו, עד כאן באונס, משום שהיצר הרע עוד לא הסכים לעבודה, משום שעוד לא קיבל את תיקנו. ועכשיו, שהיה הנס בגאולת הגופים, שאז מקויים בכל לבבך בשני יצריך, לכן נקרא זה ברצון.
לכן יש היכר הנס רק בהלל והודאה, שהוא רק צרכי הנשמה. מה שאין כן בפורים עושים היכר הנס במשתה ושמחה, שזה נוגע עד הגוף.
נ"ר ר"ת נפש רוח, וצריכים להמשיך בחינת אור, שהוא בחינת נשמה, בסוד נר מצווה ותורה אור. וזה חנו-כה נקרא בחינת מלכות, בסוד יד כהה, חנו מלשון חונה מלאך ה', היינו שהשכינה הקדושה צריך להיות לה מקום חניה בלב האדם. וזה שאמרו רז"ל, מאי חנוכה כשנכנסו היוונים להיכל טמאו כל השמנים כו', מצאו פך אחד של שמן מונח בחותמו של כהן גדול, כי לב האדם נקרא היכל ה'. טמאו כל השמנים, היינו כל החכמות הקדושות. עד שמצאו פך אחד של שמן מונח בחותמו של כהן גדול. פך, אותיות כף. אחד, היינו היחוד של קריאת שמע.
מונח, שדבר זה אף אחד לא רוצה להגביה אותה. כהן גדול, נקרא אבא עילאה, שהשמן חתום וסתום שם בסוד אוירא דכיא.