לו) אמר השכל: הדבר אשר הייתי דובר לך בראשונה הוא האמת, שאין יכול להגביר הס"א או להחזיקה168 רק מי שיש לו שייכות עמה. אמנם הנשמה עצמה אינה תמיד בזה השייכות עם הס"א, אלא בהיותה בגוף, כי אז באמת ניתן לה דבר מה שאין בה קודם לכן, שעל ידו יש לה השייכות הזה. וזהו לבוש אחד, ונקרא :"צלם", שנאמר עליו (תהלים לט, ז): "אך בצלם יתהלך איש", כי הוא לבוש הקושר אותה עם הגוף, ומפאת הצלם הזה יש זה השייכות לס"א. ולכן עד שלא ניתן לה זה הלבוש, שהוא קודם רדתה לגוף, אין העבודה מסורה בידה, ואין לה הבחירה הזאת, ואינה אלא כמו המלאכים העומדים לשמש לפני קונם.
לז) אמרה הנשמה: אך זה סותר למה שאמרת לי בראשונה169, כי אמרת שהמלאכים נבראו לפי הנהגת הקיום,
והנשמות לפי הנהגת הבחירה; ולכן למלאכים יש דביקות תמידי בטבע, והנשמות צריכות לקנות אותו. ואם כן, הנה כאן כמה סתירות: הראשון שאמרת שהנשמות נבראות לפי הבחירה170, ולפי דבריך עתה רק הלבוש הוא כן. והשני שאמרת שהנשמות צריכות לקנות הדביקות, ועתה אתה אומר שקודם רדתה לגוף הן עומדות יותר מזאת171, ומאין להם השימוש172 והדביקות כלל, אם לא קנאוהו.
לח) אמר השכל: הבנינים הרחבים אי אפשר לקבצם תחת הראיה173ברגע אחד, כי אם מעט מעט, עד שיתקבצו בשכל, ואז יצטיירו בו כולם בשלימותם. וכן לימודי החכמה הרבה אי אפשר להציעם בהצעה אחת פשוטה, כי לא יכילם השכל לעולם, אלא מעט מעט יכנסו בו, ושם יתקבצו בו כל החלקים כאחד, עד שיהיה לשכל בלימוד ההוא ציור שלם, וידיעה שלימה.
168. כלומר - לעצור אותה.
169. בסימן כב.
170. עי׳ בסוף סימן כב.
171. - יותר קרובים אל השי"ת, בלי שיצטרכו לקנות דביקות זו.
172. - שמשמשות לפני ה׳, לפני רדתן לתוך הגוף.
173. - תחת מבט אחד, בסקירה אחת.