י) אמר השכל: אמת, זה דבר שהיינו יכולים לומר כך, והיינו מבינים ענין הבחירה, והשכר והעונש. אך תדעי, שאם כן לא היינו יודעים למה יהיו המצוות כל כך, לא פחות ולא יותר, ולמה אלה ולא אחרות, ולמה ינתן שכר זה למצוה זו, ושכר זה למצוה זו ;וכל שכן החיים הנצחיים - לא היינו מבינים השכר ההוא כלל53. ועל הכל, היינו צריכים לומר: שהם דברים שהכין כך המאציל ב"ה ברצונו, בידיעתו הנשגבה מידיעתינו, ולא מצאנו לדעתינו שום מנוחה.
יא) אמרה הנשמה: ועתה, איך אנו מבינים כל הדברים האלה?
יב) אמר השכל: אומר לך - השכר אחד הוא לבד, והוא נתבאר בדברי הנביאים (ישעיה נח, יד): "אז תתענג על ה׳"; (תהלים לז, ד): "והתענג על ה׳"; כי כל עניני הנשמה הוא - להיות דביקה אל סיבתה, ומשגת אורה: ובהיותה דביקה בתכלית הדביקות - הוא סוף עינוגה. ובהיות הדביקות הזו הוא נצחי - הוא החיים הנצחיים. וכבר על ענין זה נאמר (דב' ד, ד): "ואתם הדבקים בה׳ אלקיכם חיים כלכם היום", כי אינו נקרא חי אלא הדבק אל סיבתו54. ובאמת יש לדביקת הזה מדרגות רבות, טרם הגיע אל התכלית שזכרתי, והם מדרגות השכר. והנה תכלית הדביקות צריך שיהיה בכל חלקי הנשמה ובחינותיה, והם תרי"ג כחלקי הגוף, שהיא מחיה אותם; ולכן הוצרכו תרי"ג ולא אחרים55, כי הם ממש ענינים מקבילים במהותם למהות החלקים ההם. וזה הדבר נודע מן השרש שהם יוצאים, פירוש: כי המדרגות שבספירות, שמהן יוצאים חלקי הגוף - בהן תלויות המצוות האלה לפי ענינם ומעשיהם56.
יג) אמרה הנשמה: זה טוב לשכר הרוחני; והשכר הגשמי איך הוא על פי זה הדרך57?
יד) אמר השכל: זה תביני, כשתביני הקשר שיש לך עם הגוף - איך הוא, וקשר כל הדברים הרוחניים עם הגשמיים. אך לא אתארך בזה עתה, כי הענין ארוך, ועוד יפורש במקומו58 בס"ד. רק זה תדעי עתה, כי ודאי השכר הגשמי ההוא יוצא בפרט מן השכר הרוחני, ודי בזה.
טו) אמרה הנשמה: אם כן, מודה אני שצריך לומר :שהמצוות הן המקבילות לחלקי59, וחלקי הגוף, ושבהם אני
נקשרת לסיבתי. אך כל הספיקות הראשונים נשארו - לדעת איך הוא הדביקות60.
ועוד יש לי שאלה אחרת, כי הספירות עצמן הן מקבלות הקיום, הכח, והמעשה - מבעלן, פירוש: המאציל ב"ה, שרוצה בהן; והן גם כן הולכות אחר הכנת האדם ודאי. ואיך הוא זה, כי מה ההבנה היתירה הנמצא בהן61? והם ודאי אינם יכולות להכין השרש, פירוש: הרצון של המאציל ב"ה שפועל אותן; פירוש: שמאיר אותן ההארות המולידות הפעולות, שהן מולידות בעולם62.
53. מה הקשר נין עשיית המצוות והשכר הנצחי.
54. כי סיבתו המהווה אותו, נותנת לו גם את קיומו בתמידות. עי׳ בספר דעת תבונות סי׳ קיח; "כל הסיבה המהווית היא הסיבה המשלמת ומתמדת הקיום" וכו׳.
55. תרי"ג מצוות אלה. כי כל אחת מקבילה במהותה לחלק אחד מתרי"ג חלקי הנשמה וחלקי הגוף.
56. שרשי תרי"ג חלקי הגוף והנשמה, ושרשי תרי"ג המצוות המקבילות להם, הם בתרי"ג האורות שמורכבים מפרטי הספירות ופרטי פרטיהם. לכן לפי השרשים של המצוות בספירות נוכל להבין את המהות והשכר של כל מצוה. עי׳ בכללי פתחי חכמה ודעת, כלל ג (ספר הכללים עמ׳ רצד).
57. - הרי השכר הגשמי אינו על דרך הדביקות.
58. בסי׳ מ ולהלן.
59. לחלקי הנשמה.
60. כפי ששאלה לעיל: (סי׳ ט) מה חידוש תעשנה המצוות באדם שיהיה דבק על ידן אל סיבתו.
61. בספירות ע"י המצוות.
62. הרי אין לומר שהספירות מכינות ומכשירות את הרצון העליון שיוכל להאיר אותן הארות אל הספירות, שעל ידן הן מולידות את הפעולות בעולם: כי הרי מצד הרצון העליון אין חסרון, אלא החסרון הוא במקבלים. אם כן צריך להבין מה היא ההכנה שחסרה בספירות, שמקבלות הן על ידי האדם בעשותו את המצוות.